בגלל שפעולה זו טומנת בחובה סיכונים רבים לעץ ולעתים גם לסביבה ולכן צריך לעשות זאת תוך הפעלת שיקול דעת ולעשות שימוש בכלים מתאימים וידע רב.
איך מבצעים העתקה נכונה של עץ?
ראשית חשוב להבין שתהליך העתקת עץ יכול גם לקחת במקרים מסוימים גם כשנה.
בשלב הראשון גוזמים את העץ גיזום הקפי כדי להקטין את נפח העלווה (העלים) בכ- 20% אך חשוב להשאיר את שלד העץ וענפיו המרכזיים ביותר.
בשלב הבא חופרים מסביב לעץ גומה גדולה המגדירה את בית השורשים (אזור שורשים מוגן) ומאפשרים גישה לעוסקים במלאכה גישה נוחה לעבודה עליהם על מנת שיכלו להניח ציוד השקיה לשורשים ועיטוף במגון שכבות להגנה וקיבוע השורשים מקצצים את השורשים למידה הרלוונטית בהתאם לסוג וגודל העץ וזאת על מנת שנוכל להעביר את העץ למקום החדש. וכמובן שדואגים שהמבנה ישמור על עצמו גם שהעץ יונף באוויר. לאחר שהעץ התרגל למצבו החדש הוא מוכן להעברה במשאית לביתו החדש בו ממתינה לו הגומה החדשה שהוא עתיד לחיות בה לעוד שנים ארוכות.
מתי צריך לבצע העתקת עצים?
העתקת עצים נדרשת במגוון מקרים. בישראל בעיקר ניתן למנות את המקרים הבאים:
- העתקה של עצים לצורך פיתוח אזורי. בתחומי השיפוט של רשויות מקומיות וגם בקרב בעלי בתים פרטיים שרכשו קרקע שמיועדת לבנייה ושהעצים שנמצאים בה לא משתלבים עם תכניות הבניה.
- העתקת עצים חולים – מתוך מטרה למנוע את התפשטות המחלה לעצים אחרים ולאפשר טיפול ממוקד בבעיה.
- העתקת עצי נוי – ישנם הרבה דוגמאות להעתקה של עצים בוגרים ממקום למקום כך שבעליהם או מי שאמון על השטח יוכל לנטוע אותם במקום בולט. המקרה הנפוץ אולי ביותר מתייחס להעתקת עצי זית עתיקים. אולי לא מדובר בעץ נוי אבל בשנים האחרונות מדובר בטרנד שהולך ותופס תאוצה אצל בעלי בתים פרטיים.
לשם כל אלה ועוד נדרש בדרך כלל רישיון ואישור להעתקת עצים מפקיד היערות.
רשימת פרמטרים חלקית שיש לקחת בחשבון שאנו מעתיקים עץ:
מועד העתקה , נתוני אקלים אזוריים ממוצעים ונתוני אקלים ייחודיים במועד ההעתקה, נתוני קרקע/מסלע, אילוצי לו"ז הפרויקט, פעולות אגרוטכניות מסייעות מצבו הפיזיולוגי של העץ במועד ההעתקה (בנשירה/לא בנשירה), פריחה ועוד שיקולים רבים אשר פלורס' לוקחת כשיקול דעת מקצועי ומנומק ובכפוף לטכניקות העתקה כגון תשתיות ,נגישות, הכנת גוש שורשים, תחזוקת העץ לאחר העתקתו ועוד..