בארץ ידועים מקרים של נזק כתוצאה משבר בענפי עצים או התהפכותם. לרוב הנזקים הם לרכוש אך גם היו כמה מקרים בהם נגרמו נזקי גוף ואף מוות. הגישה של חברתנו להערכת סיכונים בעצים. הבדיקה מבוססת על בדיקת סימנים חיצונים, כגון התנוונות בנוף או השפעת פתוגנים, השתייכות העץ לקבוצת סיכון, כלומר היותו חסון או נוטה לשבר מטבעו. כמו כן, נבדקת השפעת הסביבה על העץ, דוגמת השקיה, השפעת רוחות וכדומה.
ביצוע סקרים והעסקת גוזמים מקצועיים יש בהם בסופו של דבר לאפשר קיומם של עצים בוגרים ובכלל בעיר ובשטחים הפתוחים ועדיין ליצור סביבה בריאה ובטוחה.
במרבית מיני העצים חולפות לפחות 40-50 שנה עד שהם עשויים לאבד מהחיוניות שלהם, להינזק ע"י גורמי סביבה ולהוות סיכון. למרות האמור לעיל יש לתת משקל רב, כבר לאחר 15-20 שנה, לסיכון בעצים גדולים ומהירי צימוח.
העץ הצעיר אינו צפוי להיות מסוכן. כאשר העצים מתבגרים ומזדקנים החיוניות שלהם פוחתת והם נפגעים ממזיקים וגורמי מחלה, מגיזומים לא מקצועיים, מתנאי סביבה שאינם מיטביים ומהצטברות נזקים במהלך השנים.